#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הגמ' נקטה דאליבא דר' ישמעאל דרשינן מלאביו לבד לקרובים ולאמו לג""ש, ולר""ע אביו ואמו תרוויהו לג""ש משום צריכותא.<br>מנ""ל לגמ' לעשות מחלוקת ביניהם, דר' ישמעאל נמי נקט לתיבת לאמו כמו ר""ע, ואפ""ה לא דרשינן מינה אלא מאחותו?<br>ומה הצריכותא אליבא דר""ע לכתוב גם לאביו וגם לאמו?<br>וא""כ היכי מייתרי למעט מת מצווה הא איצטריכו לגופייהו?"	"לר' ישמעאל א""ש, דנקט לאמו משום דאי לאו קרא דאחיו היו דורשים מאמו מת מצווה, ולא דורשים ג""ש. אבל ר""ע לחינם נקט לאמו.<br>והצריכותא די""ל דאב עדיף שהבן מתייחס אחריו, וי""ל דהאם עדיפה שהיא וודאית.<br>ומ""מ אי לא כתב חד מינייהו היו שניהם מתרבים בכלל קרובים. ורק אחר שהוצרכו לכתוב אחד למעט מת מצווה, צריכים לכתוב גם את השני, שלא נפרש שנכתב האחד למעט את השני."	נזיר דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הצריך ר""ע פסוק גם לאביו וגם לאמו משום צריכותא, הא אמרינן לעיל דאיכא ק""ו מכהן הדיוט?<br>ומדוע הצריכותא מועלת רק אליבא דר""ע ולא אליבא דרי""ש, בקרא דנזיר? ובקרא דכה""ג? (2)"	"כיון דכתיב מת אלו הקרובים, ואח""כ לאביו או לאמו, הו""ל ככלל ופרט (או ריבה ומיעט) שאין ק""ו מועיל נגדו. [ומ""מ תלי בטעמא ולזה בעינן לצריכותא שזה קרוב מזה].<br>ואליבא דרי""ש ליכא למימר הכי, דלדידיה בקרא דנזיר הכלל הוא ברחוקים, ואין לומר דאין לך אלא מה שבפרט ואפילו רחוקים לא דלזה ודאי איכא למילף מהדיוט, ובע""כ אין כאן כלל ופרט.<br>ואע""ג דבכה""ג הכלל גם לדידיה בקרובים, מ""מ כיון שבנזיר לא דרשינן לכלל ופרט גם בכה""ג לא.<br>או דלר' ישמעאל גם שם כיון דלאו מגופיה משמע בקרובים אלא מקרא אחרינא, אי""ז בגדר כלל ופרט, משא""כ לר""ע דמעיקר לשון הפסוק משמע ליה הכי."	נזיר דף מט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ב' דברים שיעורם לטמא באוהל קטן משיעורם לסתור נזירות? ומ""ט מחלקינן בזה?<br>והאם טומאות דמתני' שנזיר סותר עליהם מטמאות גם באוהל?"	לטמא סגי ברביעית דם, או ברובע עצמות. לסתור נזירות בעינן חצי לוג דם או חצי קב עצמות הבאים מרוב בניין <b>או </b>מניין.<br>וכל הני דמתני' מטמאים גם באוהל מלבד עצם כשעורה, שהיא רק במגע ומשא.	נזיר דף מט		
